מלבי"ם באור המילות על הושע י״ד:ב׳

מהדורה: מלבי״ם על הושע (ויקיטקסט)

מקור הושע י״ד:ב׳
2 שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ׃
פירוש מלבי"ם באור המילות על הושע י״ד:ב׳
2 שובה, עד. מורה ששב לדבר שהתרחק ממנו וצריך להגיע עד המקום, ומוסיף אח"כ שובו אל, וכן יואל ב' י"ב י"ג:
3 כשלת. בא הקל בהוראת הנפעל שנכשל ע"י העון שהכשילהו, ועי' לעיל ה' ה':